The Bridal Canopy (Library of Modern Jewish Literature) by S.Y. Agnon

The Bridal Canopy (Library of Modern Jewish Literature) Reviews

• 
  Cherisa B

  Hard reads are often the most satisfying. I didn’t know what to expect with this book, but whatever notions I might have had were surpassed in many ways. It frustrated me, delighted me, educated me, and opened me to empathize with a community to which I have no connection.
  
  Hasidism in Austria in possibly the 18th century wasn’t anything I knew about. Studying the Torah instead of working at a livelihood to support your family wasn’t something I knew was an option for a husband and father of three. That such a choice was accepted and respected by the community was also a surprise. That’s the intro to the book, adjusting to this world, and slowing down my pace to get the groove was necessary to appreciate it.
  
  Reb Yudel Nathanson is our hero/protagonist/fool, and though throughout I would be shaking my head at him, his beliefs and obliviousness, I really came to care for him. He is put on a mission to raise the funds for his elder daughter’s dowry as the Torah admonishes, his rabbi writes a letter that he, Yudel will carry far and wide to other believers that will help him keep the commandment (to bring her to the Bridal Canopy). He hires a wagoneer, Nuta, and his two horses, who drives and accompanies him. Thus the Fool’s Journey also becomes a buddy road story. Their travels, who they meet, their adventures, the stories they hear, the teachings of the Torah they share, and so much else, including some really humorous stuff, turns it into a saga something like Don Quixote but also something like The Little Prince, worlds you can hardly believe and sweetness of soul that makes you want things to work out.
  
  And what’s nice is they do, work out that is. And masterfully written. It amazed me how the blend of story, of Torah, of folktales, culture and place, all harmoniously blend over hundreds of pages, and then it gets summarized into songs at the Purim Festival near the end. How the translator could do this let alone the writer just floored me.
  
  A hard read, but very well worth it. 4 and half stars.
  Nobel laureate.
  
  **
  I want to add this note about Nuta’s two horses, Peacock and Ivory after recalling that Don Quixote’s horse, Rocinante, was more than just a horse and within the story stood in for the knight. Similarly, the wagoneer’s horses might be literary stand-ins for Reb Yudel (Ivory, the pure, the ingenue) and Nuta (Peacock, the showier, more “out there” man in the world). Once again the quixotic note that could be explored more.
• 
  Noam

  החסיד חסר הפרוטה רב יודיל מבראד יוצא למסע במזרח גליציה של המאה ה-19 לבוש בגדים מהודרים ועם עגלה ועגלון שכולם שאולים. למה? כדי להצליח לאסוף מספיק כסף לחתן א�� שלושת בנותיו שהגיעו לפרקן. הכנסת כלה היא מצווה גדולה ולכן הוא די מצליח במימון ההמונים הזה שלו. גם הכנסת אורחים היא מצווה, ככה שבכל מקום אליו הגיע הוא הוזמן ללון אצל מישהו. בהעדר טלוויזיה ופלאפון כל ערב ישבו וסיפרו מארחיו סיפורים מקומיים שגם הקורא יכול ליהנות מהם כאילו גם הוא התארח שם יחד עם רב יודיל. בדרכו של רב יודיל הוא גם נתקל בעוד רב יודיל, שבניגוד אליו הוא עשיר ואין לו בכלל בנות. התוצאה היא כמובן קומדיה של טעויות. "הכנסת כלה" מספר את כל הרפתקאותיו של רב יודיל בדרך, כולל תפקידי משנה שאסור לזלזל בהם של חתול ותרנגול. ספר שהוא מין טריפאדוויזר של עולם שנכחד.
  
  הרומן הקלידוסקופי הזה כתוב במתכון ידוע: אוסף נרחב של סיפורים קצרים שמקושרים זה לזה על ידי סיפור מסגרת. בדיוק כמו סיפורי קטנרברי. וזו גם חרב הפיפיות שלו: למרות שפתו, דמיונו וכשרון הסיפור הנהדרים של עגנון, היה קשה לי להתרכז וליהנות מהקריאה. כל פעם מתחיל שוב סיפור חדש, שוב מקום חדש ואנשים לא מוכרים, וקשה להבדיל בינם לבין קודמיהם. גם בגליציה תקף שמרוב עצים לא רואים את היער. לא בכדי אני מעדיף קריאת רומנים על קריאת סיפורים קצרים. ואני מודה: זה שהלכתי לאיבוד במסע ההרפתקאות הזה יכול גם להיות קשור בזה שקראתי את הספר בימי חרבות ברזל. בכל מקרה: דווקא מסיפור המסגרת נהניתי, בעיקר בסוף הספר כשעגנון נותן לו יותר מרחב ואפילו חורז חרוזים! איזו הפתעה!
  
  בערך בזמן שהגעתי לקריאת אמצע הספר שמעתי הרצאה מרתקת עליו של פרופסור רוחמה אלבג במסגרת קורס על הרומנים של עגנון בקתדרה. מנפלאות עולם הפוסט-קורונה: יושבים בהולנד ומשתתפים דרך זום בקורס בארץ על עגנון. תענוג. בכל מקרה: בעזרתה של רוחמה אלבג ניגלה לי הרקע המרתק של הספר הזה: הרומן הזה נולד מתוך סיפור קצר של עגנון בן 7 שורות. עגנון הוסיף והעשיר אותו בסיפורים רבים ממאות מקורות ובצורה כל כך מוצלחת שתאור כל כפר נשמע מוכר אפילו לתושביו. כל זה בזמן שעגנון בכלל לא הכיר את המקומות עליהם כתב. רק אחרי גמר כתיבת הספר התעקש המוציא לאור שלו, שוקן, שעגנון ייסע לבקר במקומות עליהם כתב והוא הופתע מכמה שהיה קל לו למצוא את הדרך בכל מקום אפילו שהוא לא היה שם מעולם. עם הידע החוץ-ספרותי הזה היה לי קל יותר להמשיך בקריאה ובסופו של דבר ליהנות מהספר.
  
  בקיצור: קריאת הספר הזה הייתה מסע מהנה ומרתק אבל גם לא קל.
• 
  Marc

  I may not have read this book in the correct reading mode, because renovations to our house are currently taking up a large part of my attention and energy. And this book requires you to fully immerse yourself in it. It is actually a kind of frame story, based on the adventures of the Jewish rabbi Yudel and his friend Nuta, in what is now western Ukraine. It completely immerses you in the rich Jewish life that flourished in Eastern Europe in the early 20th century. This book has been repeatedly compared to Cervantes' Don Quixote, and indeed it is probably best read as an edifying comedy. But, as I said, the endless sequence of stories didn't captivate me, and I gave up after 100 pages. Maybe I should pick up the thread again after my renovations.
• 
  Mazel

  Prix Nobel de Littérature 1966
  
  *
  
  Rabbi Yidel, 'hassid voué à l'observance et à l'étude, consacrerait volontiers ses journées (et ses nuits) à la Loi et aux commentaires, mais voici : ses trois filles ont atteint l'âge du mariage.
  
  Rabbi Yidel est pauvre, et sans dot, pas de fiancé... Comment s'en remettre à la Providence, quand mener les filles sous le dais nuptial est un commandement ?
  
  Il lui faut quitter son shtetl, la méditation et la dispute savante, pour trouver l'argent nécessaire.
  
  
  Autre version : pour donner à d'autres Juifs, chacun selon ses ressources, la possibilité de participer à l'accomplissement d'un commandement.
  
  Et, un beau matin d'hiver, rabbi Yidel, nanti de la sagesse d'une Tradition plusieurs fois millénaire et d'une lettre de recommandation d'un grand tsaddik, s'en va par les routes de Galicie dans une carriole tirée par deux chevaux et conduite par Nouta le cocher.
  
  
  A qui fait-il penser, ce 'hassid qui porte de beaux vêtements empruntés pour la circonstance et abreuve de paroles érudites son jovial cocher ?
  
  
  Au chevalier de la Manche et à son fidèle serviteur : la Torah, le Talmud et les commentaires ont remplacé les romans de chevalerie. Et les moulins à vent ?
  
  Les opinions des " réalistes ", cyniques ou hommes des Lumières (on est au début du XIXe siècle), qui s'obstinent à critiquer la Création, l'ordre des choses et les événements qui s'y déroulent, à ne pas louer le Saint béni soit-Il pour la surabondance de bienfaits, ou d'épreuves, qu'Il dispense au monde et à ceux qui l'habitent.
  
  
  De hameau en bourgade, Rabbi Yidel voyage pendant de longs mois, rencontre des gens admirables, des créatures fantastiques, des envoyés du Satan, parle beaucoup, s'entretient de Torah, trouve pour sa fille aînée un fiancé aimant l'étude et la Loi, et voit ses aventures mises en chansons par les ménestrels du temps.
  
  Mais l'histoire ne s'arrête pas là...
  
  
• 
  Joan

  I heard an prolonged interview with a translator, Hillel Halkin, of Agnon's, on one of my podcasts from public radio and was intrigued. The version that I got via inter-library loan is translated by I.M. Lask and the version itself was published by the Literary Guild of America, Inc. in 1937. The serendipity of a very old book and a podcast bringing me to this story seems to be favorable omens.
  
  I've renewed the book several times at the library and am not finished. This is more a statement to work load and other things than the book itself. It is written in the form of a folk tale. Rabbi Yudel is a pious man who incorporates prayer and study into every aspect of his life, perhaps to the detriment of his wife and three daughters. They are of an age to marry and so Rabbi Yudel is finally convinced that he should travel to villages in the region and beyond in search of suitable husbands. Many neighbors donate fine clothes, a wagon and horses and a driver so that the Rabbi presents a prosperous appearance for his search. The driver, Nuta, is a practical man with stories of his own to share on their journey.
  
  The author reminds us that this is not a folk tale as earthy aspects of human life are presented. Rabbi Yudel and Nuta typically eat only modest amounts of plain food. When an inn keeper share the very best of his food, both men suffer gi distress, which is described in rather more detail than is typically presented in folk tales, but much less than is presented in modern stories. Rabbi however seeks remedies from his studies and considers all the descriptions of tummy troubles from the Mishnah.
  
  In addition to the story of their travels, memories are shared by the travelers and the various people they meet as well as in the form of dreams.
  
  It has been a pleasant time reading so far, and when time permits, I'll return to this wonderful book.
• 
  Adam Cherson

  I've always wanted to read Agnon since the days of being a coincidental housemate with his grandson in around 1982-3. More than 30 years later I finally have the time. This is a book that revives the life of the shtetl in Easter Europe. It shows how deeply and traditionally Jewish life was in those times. The book has a Quixotic structure in that it follows the adventures of a pair of characters as they travel the countryside in search of wives for Yudel's three daughters (instead of Quijote's quest for adventures; they ride a horse drawn cart instead of horses). Both pairs are guided by books, Quijote by his chivalric romances and Yudel by the Bible, as interpreted by the town Rabbi. One big difference is that Yudel is constantly battling against his desire to study and read the Bible instead of pursuing the quest outlined to him by his Rabbi. Its as if El Quijote would have taken every opportunity to read his romances rather than riding with Sancho. Both sets of characters achieve their goals with much entertaining confusion along the way. As with Quijote, there is a sprawling feel to the book which keeps on adding one misadventure after another.
  
  Written in 1931, there is still a sense of optimism in this book, a feeling that 'G--' really does help those who help themselves. There is always the fear of what non-Jews might do to a Jew, but no inkling of the horrible events that were to come in that part of the world ten years later.
• 
  Yuv Yuv

  שי עגנון בשפתו העשירה והקולחת (כרגיל!!) מביא את סיפורי המעשיות השזורים בתוך סיפור המסגרת של מסע ר' יודיל בחיפוש חתן לביתו הבכורה. כרך זה של חיי היהודים האשכנזיים באזור גליציה משחזר את ההיסטוריה ואת הסיבוכים בחיים בגלות. מעשיות חסידים וסיפורי שעשוע מלווים לעיתים רבות בחרוזים ובשירים ובשמחה רבה המאפיינת את העם שלנו (רק שמחה!)
  
  הסיפור זורק כהרגלו של עגנון הרבה רפרנסים מקראיים רק שהפעם הם מלווים במקורות המצוטטים כאשר הדמויות המקסימות והמלבבות חוזרות על אותם פסוקים בליווי כל ה��וי חייהם. הרבה דמויות אנחנו פוגשים במסעו של ר' יודיל, יהודי תמים ומקסים אשר מחפש חתן לביתו, וכל אותם דמויות חולקות את מעשיותיהן, הסיפור האישי שלהן ואפילו חוזרות ברגעים שונים ולא נשכח��ם על ידי הסופר המהולל ביותר של ארצנו הקטנטונת.
  
  מקסימים במיוחד (אם כי מיושנים, בהתאם לתקופה ובהתאם לרוח היהודית) הרגעים אשר אנחנו יוצאים ממסעו של ר' יודיל עצמו ומקבלים הצצה לחייהם של בנותיו המקסימות יחד עם אשתו הקשה אשר מבכה את היעלמות בעלה. הסוף של הסיפור לא משאיר הרבה מקום לדמיון ונגמר ברוח אלוהית עגנונית משהו, אבל לא ניתן לצפות ליותר טוב מזה.
• 
  Jacek

  December 4th, 2020 : I loved the stand-alone stories (previously published by Agnon, then incorporated into this novel) more than I did the frame-tale, and I say this despite several incredible moments in the frame-tale, especially the encounter with the Tzadik Nistar. This may well be because I read the novel in a rush, to keep up with the class in which I myself assigned the text. There was so much else this term distracting me from proper reading, and I think my encounter with The Bridal Canopy suffered thereby.
  
  It's worth noting that this is NOT The Bridal Canopy as today's Hebrew readers know it. Agnon expanded the novel even further after I. M. Lask completed his English translation, and unfortunately the new material (another 20% or so) wasn't incorporated into this Toby Press reissue.
• 
  Jim Talbott

  I LOVED this book... It's a little like Canterbury Tales in Galicia. If you haven't read Agnon before, you should start with a short story collection, but this is a great follow-up... It gives a tremendously detailed view of early 19th Century Galicia with a sense of the overarching humor of Yiddish folk tales as well as the sort of basics of how people interacted. Most of all, it's like a giant competition of tall tales all having to do, in some tangential way, with the making of matches and getting those matches under the chuppah. Agnon manages to leaven some of the sentimentality of the framing story with both the deeply ironic and the grotesque.
• 
  Yeedle

  Unbelievably witty. It's amazing how Agonon manages to write such a captivating novel with only old-fashioned Rabbinic-Hebrew at his disposal.
• 
  Erika Dreifus

  Okay. Cheating a bit here. I haven't read the *entire* book. I basically picked it up for reasons outlined in this blog post:
  http://bit.ly/2oxeQTk.