נקודת האל חזור by Ronen Bergman

נקודת האל חזור Reviews

• 
  Siv30

  אחד הספרים החזקים והמזעזעים על טיפשותן, טמטומן ואיוולתן של ממשלות ישראל לדורותיהן ביחס לאירן וליחסים הדיפולמטיים והצבאיים איתה.
  
  בנוסף, זה ספר מביך ומשפיל עד כאב לקהיליות המודיעין שכשלו ביחסן ללבנון, לשיעים ולחיזבללה. כל פרק בספר הזה מזעזע יותר ויותר ומשאיר אותי פעורת פה.
  
  החלק הראשון של הספר עוסק במערכת היחסים של ישראל עם אירן עד תחילת שנות ה- 80 נפילת רזא שאה פהלווי. בתקופה של שנות ה- 70 של המאה ה- 20 לישראל היו קשרים דיפלומטיים ומסחריים ענפים עם מישטרו של השאה שחרד ביחוד מברית המועצות דאז. לכן, הקשרים המסחריים התבטאו ביחוד בעיסקאות נשק אדירות שההכנסות מהן סיחררו את הפוליטיקאים והעסקנים הישראלים. כל זה נגמר באיבחה אחת כשמשמרות המהפכה עלו לשלטון. אבל עינהם של הישראלים לא טחו מראות והם לא איבדו את התקווה לעוד דולרים מנצנצים.
  
  לכן בזמן שישראל פעלה לחלץ בעור שינהם את היהודים שנותרו באירן במבצעים חסרי תקדים שסיכנו את חיי הסוכנים, היד השניה המשיכה לבצע עיסקאות נשק אדירות תחת שם הקוד "קונכייה". למהלך הזה היו שותפים ידידנו האמריקאים שבעסקאות נשק סיבוביות מכרו לאירנים נשק דרך ישראל ובלי ידיעת ואישור הקונגרס כל זאת כדי לשחרר חטופים אמריקאים בלבנון. את הכסף השקיעו האמריקאים במכירת נשק לקונטרס ולהתערבב במדינות מרכז ודרום אמריקה.
  
  החגיגה של מכירות הנשק לאיראנים הופסקה בשנת 1985 כשבאחד העימותים הצבאיים עם חיזבאללה, ירו על חיילים בנשק שנמכר ע"י התעשיות הבטחוניות הישראליות. רבין התחלחל והורה להפסיק את מכירת הנשק וכך הסתיים מבצע קונכייה.
  
  החלק השני של הספר עוסק בצמיחת חיזבללה ובכישלון של הפוליטיקאים, הצבא וקהיליות המודיעין במלחמה איתו. בין היתר מסופר סיפור כישלון החזרת הנווט רון ארד בשל התחושה המטומטמת שהיתה אז שמדובר באירגון קטן ושיש זמן. מאוחר יותר התחרטנו קשות על הגישה המזלזלת הזו כשרון ארד נעלם כאילו בלעה אותו האדמה והאירנים לא הודו כי הוא נמצא בידיהם. גאוותנות, שחיתות, עיוורון פוליטי ומאבקים בין גופי הקהיליות הבטחוניות שכללו: אי שיתוף פעולה, חתירה תחת פעולות וסמכויות, רמאויות, חשיפת סוכנית, שקרים וגנבות הובילו לאוזלת היד של ישראל מול החיזבאללה והתעצמותו.
  
  במהלך הפרקים מתאר ד"ר ברגמן (והוא ראוי לכל כבוד על הספר ועל המאמץ שלו לחשוף את הדברים שבד"כ נותרים סמויים מעין הציבור בשל נסיון לזרות חול בעיניי הציבור ולעוור אותו) את הטיפול בחטיפת חיילי צהל בהר דב בשנת 2000, הכשלים המודיעיניים והמבצעיים ואת מאמצי שיחרור הגופות כמו גם מאמצי שיחרורו של אחד אלחנן טננבאום, אל"מ במילואים, שהסתבר כסוחר סמים ועבריין קטן שלידיו התגלגל מידע וידע סודי ומסווג רב שאיכשהו לא הצבא ולא המודיעין מנעו ממנו להשיג וגם להעביר לחיזבאללה. טננבאום נחטף במסגרת עיסקת סמים ענקית להברחת סמים וקוקאין. אישית הייתי משאירה אותו להירקב יחד עם נסראללה וחבריו כי מה זה משנה איזה מידע הוא מסר הנזק כבר בוצע וצריך למזער נזקים ע"י היערכות מחדש, אבל משפחתו וגם גופי הביטחון והמודיעין שרצו מאוד לדעת מה הוא סיפר לחיזבאללה, שיכנעו את ראש הממשלה דאז שרון לעשות מאמץ להחזיר אותו.
  
  כשטננבאום הוחזר לארץ, הוא הובל אחר כבוד למתקן נעורים וזאת במקום להישלח למרתפי השב"כ ולעבור שם כמה טילטולים ראויים. הוא שיקר בחקירות שלו במשך 14 ימים עד שהובטחה לו חסינות ואז הוא סיפר כי הוא מסר מידע אבל לא את כל המידע הסודי וגם מסר מידע לא רלוונטי. במלחמת לבנון השניה ב 2006 הסתבר שגם המושג לא רלוונטי הוא יחסי ורבים בגופי הצבא והביטחון טוענים כי חיזבאללה ביצעו הערכות שהפתיעה אותם וניכרים בה עקבות של מידע קודם שנמסר להם. את סיפור טננבאום טייחו והוא נשלח לחופשי עלוב הנפש הזה בלי שיענש על שותפות בעיסקאות עם אוייב המדינה ובלי שיענש על סיכון ביטחון המדינה.
  
  סיפור מרתיח יותר הוא סיפור בגידתו של נחום מנבר שמדגים את העיוורון והחמדנות של הפוליטיקאים וגופי המודיעין השונים. נחום מנבר ביצע עיסקאות נשק קונבנציונלי ונשק בלתי קונבנציונלי עם אירן בתואנה שהוא קיבל אישור למסחר בנשק עם האירנים ובתואנה שהוא פעל להביא מידע על רון ארד. כשהסתברה פעילותו האסורה, יצאו 2 סוכנים בעיקבותיו אבל הם נהרגו במרדף אחר שר ההגנה האירני. מנבר נשפט והורשע בעברות סיוע לאויב במלחמתו בישראל; ניסיון לסיוע לאויב במלחמתו בישראל; מסירת ידיעה לאויב בכוונה לפגוע בביטחון המדינה הוא נידון ל- 16 שנים. לטענת מנבר ועורכי דינו, המסחר בוצע בידיעת הרשויות בישראל ובהסכמתן.
  
  החלק האחרון בספר עוסק בהתחמשות הגרעינית של אירן ובמלחמת לבנון השניה. פרקים אלה מלמדים על התחכום ועל ההונאות שנוקטים האירניים בזמן שהם גוררים זמן בהתקדמותם לקראת פצצת אטום. יחד עם זאת במרחק הזמן ובפרספקטיבה היסטורית אפשר להסיק שהאירניים לא התקדמו בייצור נשק האטומי כמו ששכנעו אותנו להאמין והנכונות שלהם ב- 2015 עצור את הפיתוח הגרעיני מצביעה כי הם נתקלו בבעיות קשות ובלתי צפויות שעליהם לא התגברו גם לנוכח הלחץ הבינלאומי והעיצומים הקשים שהוטלו עליהם.
  
  הפרק על מלחמת לבנון השניה הוא פרק מופת על שיכלות, גאוותנות ואי מוכנות הצבא תוך זילזול ביכולות ההתחמשות והפעלת מערך צבאי של חיזבאללה. הוא גם פרק מופת על כישלון המודיעין. פרק מחריד ביותר על האופן שבו גופי הצבא השונים וגופי המודיעין מובילים בכחש את דרג מקבלי ההחלטות הפוליטיות.
  
  מדובר בספר ראוי, מרתק, מטלטל ומחריד. נותר לי רק לקוות שנלמדו הלקחים ותפיסת המודיעין והבטחון עברה שינויי מאז. אבל אני לא בטוחה. אנחנו חברה שאננה יומרנית וגאוותנית שכסף מעוור חלקים נרחבים בה.
• 
  Gal

  דיוקן מרהיב של יחסי ישראל-לבנון-איראן